לדף הבית - www.israports.co.il
דף הבית
דלג על קישורי ניווט
אודות החברה
פיתוח נמלים
ניהול נכסים
שירותים מקוונים
ענף הנמלים בישראל
איכות הסביבה
מרכז החיפוש
צור קשר



דלג על קישורי ניווט
אודות החברה
פיתוח נמלים
ניהול נכסים
שירותים מקוונים
ענף הנמלים בישראל
איכות הסביבה
מדיניות החברה
שמירה על איכות הסביבה
פיתוח עתידי
היתרים
מרכז החיפוש
שמירה על איכות הסביבה

 

 

מחויבות ארוכת שנים לשמירה על הסביבה ולפיתוח בר קיימא

מאז הקמתה של חברת נמלי ישראל ולפני כן במהלך פעילותה של רשות הנמלים, בוצעו ומתבצעים מיזמים רבים ופעילויות מגוונות, שנועדו להבטיח כי הקמת התשתיות הלאומיות המניעות את הסחר הישראלי, תתבצענה תוך שמירה על איכות הסביבה ומזעור הפגיעה בסביבה הימית והחופית ועל פי עקרונות פיתוח בר קיימא.

 

ניטור תהליכים חופיים והזנת חופים בחול ים

תוכניות פיתוח הנמלים כוללות תהליך מקצועי שמבצעת החברה בתאום ובפיקוח המשרד להגנת הסביבה, שנועד למנוע פגיעה בחופים הסמוכים , כתוצאה מהרחבת נמלי הים ומהקמת רציפים חדשים.  

במסגרת התכנית להרחבת נמל אשדוד , בפרויקט "איתן" , בוצע תסקיר השפעה על הסביבה בו נחזה תהליך טבעי של תנועת החול על פני קרקעית הים העתיד לגרום לשינוי במאזן הנוכחי. לצורך אימות התחזית, מתבצע ניטור תקופתי במגמה לעקוב אחר השתנות העומקים. הניטור כולל איסוף נתונים מצילומי אויר, מיפוי עומקים, מדידות גלים, מדידות זרמים וסקרים נוספים.

במטרה לאזן את הגרעון שנוצר כתוצאה מהקטנת שטף החול מדרום לנמל, פועלת השנה חברת נמלי ישראל להעביר , בכפוף להנחיות המשרד להגנת הסביבה, כ-200,000 מ"ק חול מדרום לנמל אל אזור ההזנה מצפון לו עד לתל יבנה ים.  העברת החול מתבצעת על ידי אוניית מחפר ידידותית לסביבה, המטעינה את עצמה באזור הצטברות החולות, מפליגה צפונה ומפזרת את החול בקרבת החוף, על מנת שיצטבר במערכת החופית.שינויים בקו החוף, מנוטרים באופן רציף. בכל עת בה יש חשש לשינוי בקו החוף, מופסק מנגנון ההעברה עד לחקירת התופעה וזאת, על מנת להבטיח את בטיחות הרחצה בחופי אשדוד .

תהליך דומה יתבצע במסגרת התכנית להרחבת  נמל חיפה  , בפרויקט הכרמל שלב א' . במסגרתו תסייע החברה לשמירת משטר החול בחופי חיפה באמצעות העברת 450 אלף מ"ק חול ליצירה ושימור החופים הדרומיים של העיר חיפה , פעולה זו תבוצע לאחר שיוכשרו בחופים תשתיות פיזיות לקליטת החול  ע"י עיריית חיפה, וכן העברת 50 אלף מ"ק נוספים להזנה בחול של חופי הקריות שהתבצע במהלך שנת 2011-2012  בחוף יהודית נאות , אשר מתוכנן להיות מבוצע מדי 5 שנים.

 מערך לטיפול באירועי זיהום ים משמן - שטחי הכרזת הנמל

חברת נמלי ישראל מפעילה מערך יעודי, באמצעות קבלנים מתמחים, לטיפול בזיהום מימי
בריכת הנמל ושטח ההכרזה בכללו בשמן או דלק, כתוצאה מתקלה בשינוע דלקים בנמל או
עקב תאונה. היערכות זו כוללת כלי שיט, מלאי ציוד חסימה ושאיבה לסילוק השמן מהמים,
המאוחסן בתחום כל נמל וערוך להפעלה בהתראה קצרה.
החברה מפעילה בחיפה את חברת מעגן עבודות ימיות ובאשדוד את חברת אמקו ים. קבלני הביצוע
מבצעים תרגול מעשי וכן משולבים בתרגילים רבי משתתפים של המשרד להגנת
הסביבה ורשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה, במסגרת המוכנות הלאומית
לטיפול באירועי זיהום ים.

צילום: ורהפטיג ונציאן


ביצוע חפירה ימית בשיטות ידידותיות לסביבה

במהלך הניהול השגרתי וכן בעת הקמת רציפים חדשים, מתבצעת פעילות מגוונת של חפירה ימית. חפירה ימית מבוצעת לצורכי בטיחות שיט-העמקת נתיבי שיט, העמקת רציפים תפעוליים ובריכת הנמל מתוך מחוייבות לעמידה בסטנדרטים של בטיחות השיט. חפירה תחזוקתית מתבצעת לשמירת העומקים המוכרזים בנמלים ו. בנוסף מתבצעת חפירה ימית של חול מהים כחומר מילוי לבניית רציפים חדשים.


לביצוע החפירה יש השפעות סביבתיות מגוונות על החי והצומח הימי, על חופי רחצה בסביבה וכן על תשתיות סמוכות,  ומתחייב היה למצוא פתרונות טכנולוגיים להקטנת השפעות אלה ולצמצום המרחב המושפע מפעילות המחפר בסביבתו המיידית, במכלול ההיבטים, מהביולוגי וכלה באסתטי.

למזעור ההשפעות, מחייבת חברת נמלי ישראל (חנ"י) את הקבלנים הימיים לשירותי החפירה ,הפועלים בשירותה, לשדרג את האוניה החופרת (אניית מחפר).  השדרוג ,שבחלקו מומן ישירות ע"י חנ"י , כלל הוספת טכנולוגיה חדשנית כגון: Under keel overflow, שסתומים מסוג Green valve, מערכות ניטור מתקדמות ועוד. שדרוג זה מאפשר ביצוע חפירה ימית כמעט ללא גרימת עכירות של מי הים.

חנ"י הינה הגוף היחיד מבין הגורמים החופרים לאורך חופי ישראל המשקיע משאבים בצמצום החותם הסביבתי של החפירה הימית. כך,
חנ"י קבלה החלטה לממן את עליית מחירי היחידה לחפירה באמצעות Green valve בשיעור של כ- % 25 מעל מחיר היחידה החוזי (₪/מ"ק) בשל הפחתת התפוקה במחפר.


בראייה של שמירת המשאב היקר, בעת ביצוע פרויקט חפירה ימית, נעשה מאמץ לשמור החול שנחפר במערכת החופית (ולא להשליך אותו בעומק הים). כך לדוגמא, בפרויקט להעמקת תעלת הכניסה לנמל חיפה, התעקשה החברה על אגירת החול הראוי לשימוש שנחפר במהלך העמקת התעלה, מעבר לשובר הגלים של נמל חיפה לשימושים עתידיים. יצויין שבעקרון, בהתבסס על איכות החול, בעדיפות ראשונה החול מופנה להזנת חופים סמוכים וכן למאגר תת ימי סמוך, בו החול נשמר לצורך שימוש עתידי. רק כאשר החול איננו מתאים לשני יעדים אלה, הוא מסולק לאתר הטלה מאושר בים. סוג ההטלה (הזנה/אגירה/סילוק) נקבעים ע"י המשרד להגנת הסביבה.

 קידום תהליכי סחר ללא ניירת תורם לצמצום השימוש בנייר ולהפחתת נסיעות בדרכים


חברת נמלי ישראל מנהלת, מטעם משרד התחבורה ורשות המסים, את תהליכי הסחר בקהילית הים בישראל, זאת במסגרת IPCS -קהילת הים בישראל ( Israel Port Community System ) לשעבר מיזם תסק ים.

באופן מסורתי, הקשרים בין חברי הקהיליה היו מבוססים על ניירת מרובה ועל העברות מהירות באמצעים שליחים ממונעים. הניירת המרובה כללה ביו השאר, פקודות מסירה, רשימוני מכס, תעודות שער, תעודות ליווי. חשבונות ועוד רבים, וזאת בנוסף לפעילות שליחים גרמו לבזבוז ניכר של משאבים ובעיקר ל:
• כמות אדירה של עץ הנכרת מיערות בעולם לצורך הפקת הנייר
• צריכת דלק ופליטות מזהמים לאוויר כפועל של נסיעות להובלת הניירת ליעדיה.

מערכת תס"ק-ים – הינה מערכת המבוססת על העברת מסרים אלקטרוניים והיא הוקמה כדי לייצר שפה אחידה ומהירה בין כל השותפים לסחר הימי בישראל. למערכת יתרונות סביבתיים מובהקים-  נוכח מצב בזבזני ובלתי סביבתי המתואר מעלה, התהליכים המקוונים מהווים תחליף מלא הן לצריכת הנייר והן לנסיעות המרובות. עם המעבר המלא של כל חברי הקהילה לשימוש במסרים אלקטרוניים נוצר שיפור אמיתי ב- "חתימה הסביבתית" האופיינית לפעילות זו.

מערכת תס"ק ים היא מיזם וולנטרי ל-600 הגופים המשתתפים בו ולכ-2000 משתמשים בסה"כ , בהם- חברות הנמל באשדוד, חיפה ובאילת, חברות ההובלה, סוכני מכס, סוכני אניות, משלחים, מסופים חיצוניים ,חברות וגופים אחרים.

כיום, מדי חודש עוברים במערכת כ-10 מיליון מסרים אלקטרונים !

התועלות הסביבתיות במספרים:

 חסכון בביצוע נסיעות שליחים של כ- 500,000 ק"מ בשנה, לנמלי הים ומהם, לעמילי מכס, לרשות המסים ועוד:
המשמעות הסביבתית:
o הקטנת צריכת הדלק
o הקטנת זיהום האויר בערי הנמל
o הקטנת סיכון להתרחשות תאונות הדרכים

• חסכון בנייר בכמות של כ- 15,000 טון נייר בשנה.
המשמעות הסביבתית:
o אי כריתה של כ- 23,000 עצים בתעשיית הנייר מדי שנה.
o מניעת ההובלה היבשתית והימית של מטעני העץ והתוצר הסופי- גלילי הנייר
ובכך- חסכון בדלק בשל אי-יצור ואי-הובלה וחסכון בפליטות מזהמים לאויר


• חסכון במחסניות דיו באומדן של 380,000 יחידות בשנה.
המשמעות הסביבתית:
o חסכון בדלק בשל אי-יצור ואי-הובלה
o חסכון בפליטות מזהמים לאויר
o הקטנת סיכון להתרחשות תאונות הדרכים

ניתן לראות כי המעבר לניהול הסחר באמצעות מסרים אלקטרוניים ללא נייר תורם תרומה מהותית לחסכון במשאבי טבע למדינה וגורם לשיפור באיכות הסביבה בישראל .

 ניטור אתר אלפא בלב ים

חברת נמלי ישראל אחראית  על שמירת העומקים המוכרזים בבריכות הנמלים בחיפה, אשדוד ובאילת. החברה מבצעת מעת לעת פעולות חפירה תחזוקתית, להסרת משקעי סחף שהצטברו כתוצאה מזרימת נחל הקישון בחיפה ונחל לכיש באשדוד וכן כתוצאה מזרימת הניקוז העירוני לתוך הנמל. משקעי סחף אלה, מועברים לאתר ההטלה "אלפא" , אתר הטלה שנקבע ע"י הועדה הבין-משרדית להטלת פסולת לים. האתר ממוקם מעבר ל"מדף היבשת" במרחק של  50 ק"מ מהחוף ובעומק של 1,300 מטר. על פי מחקר שנערך על ידי  חקר ימים ואגמים לישראל, אתר זה נמצא בטוח לחלוטין מבחינה סביבתית ואין כל חשש כי החומר המוטל בו יגרום לנזק סביבתי, הן באתר עצמו והן בסביבתו. חברת נמלי ישראל ערכה סקר רקע מקיף לבחינת מצב הסביבה הראשוני בטרם הכנסת חומר זר למקום. בסקר נבדקה הקרקעית, ונדגמה ותועדה אוכלוסיית החי באתר. 
חברת נמלי ישראל תבצע אחת למספר שנים, מבצעי ניטור נוספים, , שתוצאותיהם יושוו לערכי הרקע שתועדו וכך תנטר את ההשפעות הסביבתיות ככל שיהיו. חברת נמלי ישראל מימנה את סקר הרקע בעלות של כ- 160,000 ₪ ובשנת 2009 ביצעה סקר נוסף בעלות של כ-450 אלף ש"ח.

ניקוי בריכות הנמלים

ניקיון מימי בריכת הנמל מתבצע בשני מישורים- באופן שוטף נאספת פסולת צפה המצטברת
בבריכות הנמל ומקורה בנפילת עצמים מכלי שיט, בסחף המגיע מנחל הקישון, בפליטות מתוך מוצאי הניקוז העירוני וכדומה. למשימה זו, מועסק בכל נמל קבלן הנקרא לאיסוף פסולת זו (בתמונה) בכל עת שהיא מצטברת ועלולה לגרום לנזקים לכלי השיט הפועלים בנמל.



 

 

פינוי בריכות בוצה מאזור נחל הקישון

חברת נמלי ישראל פינתה שלוש בריכות בוצה ממערב לנחל הקישון, שהיוו מפגע סביבתי
אשר נוצר לפני עשור ע"י רשות ניקוז קישון , במסגרת עבודות הנדסיות למניעת הצפות של
נחל הקישון. בוצת הנחל, המכילה מזהמים שונים, בהם פחמימנים ומתכות כבדות, נותרה בבריכות הבוצה ולא פונתה כמוסכם ע"י רשות הניקוז. נוכח מחסור חמור בשטחים בנמל חיפה,החליטה חברת נמלי ישראל לפעול לפינוי הבוצה בעצמה,לאחר שלא הצליחה להניע את הגורם המזהם לסלק את המטרד שיצר. בתיאום עם מומחי המשרד להגנת הסביבה, נדגמה הבוצה ונערכה אנליזה מפורטת של מרכיבי הזיהום האצורים בה, בהתאם למתודת "הדירקטיבה האירופאית" לאפיון קרקעות מזוהמות. חברת נמלי ישראל פינתה כשבעים וחמישה אלף טון בוצה אל מטמנת "אפעה" בנגב, באמצעות קרונות ייעודיים של רכבת ישראל (בתמונה). ההחלטה על הפינוי באמצעות רכבת מטענים נעשתה בראיית הסיכונים הכרוכים בתנועת משאיות רבות בכבישי הארץ כשעליהן הבוצה המפונת. שינוע ברכבת בקרונות מיוחדים בדרך נפרדת, הבטיח העברה בטוחה ובקרה גבוהה על כל התהליך עד ההטמנה במטמנה .

 

 

מיזמים מתקופת רשות הנמלים:

מערכת שיקוע מוצקים וניקוז אחורי בבניית רציפי צובר ומטען כללי

במענה לדרישות המשרד להגנת הסביבה הוחלט כי רציפי תפזורת ורציפי מטען כללי חדשים, יוקמו באופן שיאפשר את הפחתת זליגת שאריות המטענים אל מימי הים. ישום ההחלטה התבצע לראשונה ברציף המטען הכללי בפרויקט "נמל איתן" באשדוד ולאחריו ברציף קישון-מזרח שבנמל חיפה.

הרציפים תוכננו כך, שניקוז פני השטח שלהם, אשר היה מופנה עד כה בשיפוע לעבר שפת הרציף, יעשה מעתה אל קולטנים בעורף הרציף. הקולטנים נבנו כמערכות טמונות בתוך הרציף , המוליכות את המים אל מתקן שיקוע , שבו מתבצע שיקוע גרביטציוני של מוצקים המטייב את איכות המים הזורמים לים.  תחזוקת הרציפים, על מערכותיהם השונות, נמצאת באחריותן של חברות הנמל המופקדות על תפעולם.

 שיפורים במתקן תפזורת בנמל אילת להפחתת רמת האבק

בתקופת פעילותה של רשות הנמלים בוצע בנמל אילת פרויקט רב -תחומי לשדרוג מתקן התפזורת, המשנע פוספט ואשלג. זאת, במענה להוראות מיוחדות של  המשרד להגנת הסביבה. במסגרת פרויקט זה הוחלף צינור הטעינה לאוניות במתקן מתוחכם, המפחית את רמת האבק הנוצר. כמו כן, נאטמו מחסנים, מסועים, נבנו בורות פריקה עם מערכות יניקה וסינון וטופלו כל מוקדי יצירת האבק בתהליכי השינוע, החל מכניסת המשאיות למסוף וכלה בטעינת האוניה. במקביל להשקעות ההנדסיות, הוקמה בנמל אילת מערכת ניטור אויר, המורכבת מ- 4 תחנות וממערך ציוד מטאורולוגי. התחנות מודדות את ריכוז האבק באוויר ומתריעות כשהערך חורג מהסף המותר. במקרה כזה, מופסקת המערכת עד לברור סיבת החריגה ומוחזרת לפעולה רק כאשר הבעיה נפתרה. מערכת הניטור מאפשרת בנוסף לחשב את כמות האבק שנפלטה לעבר הים ושקעה שם. נתונים אלה חשובים להערכת ההשפעות הסביבתיות בכללותן.

 ניטור אוויר בפרויקט "נמל איתן" בנמל אשדוד

במהלך ביצוע פרויקט "נמל איתן" באשדוד, גדל היקף זיהום האוויר באזור כתוצאה מגידול משמעותי של הפעילות באזור העבודה. במענה לדרישות איגוד ערים לאיכות הסביבה באשדוד, הוקמה תחנה לניטור אויר, שנועדה לנטר את רמת האבק באוויר וכן את הזיהום הנפלט מתנועת רכבי העבודה.  התחנה נמסרה לאיגוד ערים לאיכות הסביבה לשם תפעולה וצורפה למערך האזורי של תחנות הניטור המופעל במרחב אשדוד וחבל יבנה.

 

למען הקהילה

רשות הנמלים, שנושא איכות הסביבה ותרומה לקהילה היו מובנים בעקרונותיה, חתמה בשנת 1999 הסכם עם רשות נחל הקישון לפיו העמידה שטחים לאורך גדת נחל הקישון שהיו בבעלותה לטובת הקמת פארק הקישון וזאת לרווחת הציבור הרחב. הקרקע הועברה ללא תמורה.  חברת נמלי ישראל שאחראית כיום לניהול מעגן "שביט" הממוקם בסמוך לפארק על גדות הקישון ,בוחנת תוכנית לפיתוח המעגן , המשמש כמרינה ליאכטות ולסירות דיג, במטרה להופכו  למתחם בילוי ופנאי,   עבור תושבי חיפה והסביבה.גם במאשדוד הועמד שטח באזור נחל לכיש לטובת הקמת פארק נחל לכיש לרווחת הציבור.


 

 


  Skip Navigation Links
דף הבית
אודות האתר
מפת האתר
דרושים
פניות הציבור
שאלות נפוצות
RSS
כל הזכויות שמורות לחברת נמלי ישראל