פיתוח עתידי

היבטים סביבתיים בתוכניות הפיתוח העתידיות של נמלי ישראל
בכל עשור מוכפל הסחר הישראלי במכולות, הגידול בסחר העולמי נמשך ואוניות ענק חדישות , ידידותיות לסביבה, נכנסות לשירות בקווי הספנות הבינלאומיים. על מנת לעמוד באתגרים שמציבה התרחבות הסחר הישראלי והגלובלי , נדרשה ראיה אסטרטגית ארוכת טווח בתכנון התשתיות הנמליות הלאומיות. בראייה זו, הכינה חברת נמלי ישראל תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים ל-50 השנים הבאות. התוכנית אף מגדירה את עתודות הקרקע הנדרשות לתשתיות הלאומיות, בראי צרכי הדורות הבאים. זאת, נוכח ההיצע המוגבל של חוף הים בישראל, המאופיין בקונפליקטים רבים בין מגוון הביקושים לפעילות בקו החוף.
השלב הראשון של התוכנית - הקמת מסופי מכולות חדשים בנמלי חיפה ואשדוד, אושר ע"י ממשלת ישראל בשנת 2007 . ומאז חברת נמלי ישראל קידמה את הליכי התכנון, הסטטוטוריקה, התיאום הרוחבי עם מגוום גופים ורשויות, ביצוע תסקירי השפעה על הסביבה ועוד. וזאת במטרה לאפשר הקמתם של הנמלים החדשים בחיפה ובאשדוד הנבנים כעת .
 
תוכנית אב אסטרטגית- היבטי סביבה משלב התכנון הראשוני
תוכנית האב מציעה מתווה עתידי ורב שלבי לפיתוח של נמלי חיפה ואשדוד, שהוכן בשיתוף עם חברת התכנון והייעוץ הבינלאומית Royal Haskoning מהולנד. במהלך העבודה, נבחנו באופן יסודי כ- 15 חלופות פיתוח שונות, כולן במרחב נמלי אשדוד וחיפה, מתוך גישה סביבתית המעדיפה איחוד תשתיות. מסיבה זו בחרה חברת נמלי ישראל שלא לבחון הקמתו של נמל שלישי במרכז הארץ . זאת ועוד, חלק מהחלופות שהוצעו נפסלו ע"י החברה בשל פגיעה בהיבטים של איכות סביבה. דוגמת חלופת הקמת אי המלאכותי במפרץ חיפה, שנפסלה בשל עלותה הגבוהה למשק וחשש לפגיעה ברכס הכורכר הימי-שמורת טבע ובית גידול ימי . חלופת פיתוח שעיקרה הרחבת נמל חיפה לתוך היבשה, נפסלה בשל מגבלת שטחי עורף וחשש לפגיעה בסביבת נחל הקישון.
 
בתהליך הכנת תכנית האב ניתן משקל ניכר להיבטי איכות הסביבה ונערך ניתוח רב-משתנים עבור כל חלופת פיתוח שהוצגה. הנושאים שנבחנו – ברמה אסטרטגית ראשונית: משטר הסעת החול ;מקורות חומרי המילוי; היקף חפירה תחזוקתית; איכות מי הים; סילוק סדימנטים מזוהמים; היתכנות פגיעה בשדות דייג; אבק וזיהום אויר ; רעש ; בתי גידול ימיים; בתי גידול יבשתיים; ניקוז עילי ותת-קרקעי; מיקום ואי פגיעה בערכי מורשת, תרבות וארכיאולוגיה ונושאים נוספים.
 
המשך תכנון
עם קבלת "אור ירוק" מהממשלה החל תהליך תכנוני וסטטוטורי מסודר, במסגרתו בוצעו סקרים סביבתיים ומחקרים בהתאם להנחיות המשרד להגנת הסביבה. הוקמה קבוצת עבודה משותפת לחברה ולמומחי המשרד להגנת הסביבה וזאת במטרה להבטיח שהפיתוח העתידי יעשה באופן שימזער פגיעה בסביבה. תסקירי הסביבה אושרו ע"י המשרשד להגנת הסביבה.

תכנית ניטור רב תחומית
עם תחילת העבודות להקמת נמל המפרץ החל ביצועה של תכנית ניטור רב תחומית בסטנדרטים איכותיים וכמותיים שטרם נראו בישראל, תכנית שנגזרת מתסקיר ההשפעה על הסביבה.

אופן הביצוע:
תחנות ניטור: 11 תחנות לניטור עכירות הוצבו במרחב הימי המוגדר (אחת מהן בנחל הקישון). התחנות פועלות 24/7 למדידת עכירות מים והן מעבירות מידע נדגם בכל 10 דקות לאתר מידע ייעודי בו נאגרים הנתונים ואליו יש גישה ישירה למדעני היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה. המערכת מתוכנתת להתריע באופן יזום לטלפון הסלולרי של בעלי תפקידים במערך הניטור במקרה של חריגה מן הערכים המותרים.

מערך דגימה יומית: בנוסף מתבצע איסוף דגימות מים באמצעות כלי שיט בתחנות דגימה שנקבעו. מד עכירות מורד מכלי השיט בכל נקודה והממצאים מועברים מהסירה באמצעות ממשק סלולרי למאגר המידע. הניטור והדגימות נועדו למנוע מצב בו רמת עכירות המים עולה על הסף המותר שנקבע בתכנית ההגנה הסביבתית וזאת ע"מ למנוע פגיעה במערכת האקולוגית של רכסי הכורכר במימי המפרץ.

מעקב לווייני: מעטפת נוספת של מידע ובקרה מושגת ע״י צילומי לוויין של מפרץ חיפה, צילומים אלה מתבצעים פעם ביום והינם כלי בקרה נוסף לרמת העכירות בחלקי המפרץ השונים ולמיפוי כולל של שינויים במרחב הימי.

דגימות מימי המפרץ והקרקעית: מתבצעת דגימת איכות המים במפרץ אחת לחצי שנה במטרה לוודא שאין השפעה של עבודות הבניה.

ביולוגיה/אקולוגיה
בנוסף לניטור הנ״ל מתבצע ניטור מדעי של הסביבות הרגישות במפרץ ע"מ להעניק "רשת ביטחון" נוספת של הגנה על הסביבה:
מדידת תנועות: הוצבו "מלכודות" חול מקצועיות לביצוע מעקב אחר תנועת החול בסביבת הפרויקט והכמות המצטברת על פני אזורים רגישים במפרץ.

צילום תאי שטח של קרקעית הים: צוללנים, ביולוגים מוסמכים, מבצעים כל 3 חודשים צילומים של תאי שטח קבועים לקבלת תמונת מצב עדכנית של החי והצומח. הצילומים עוברים ניתוח מעבדתי לזיהוי השינויים, אם קיימים, במגוון בעלי החיים בתאי השטח.

סקר ביולוגי חצי שנתי: בסקר זה המבוצע ע״י צוללנים, נבדקים ומתועדים סביבות החיים הרגישות במצע הקשה במפרץ (רכסי הכורכר וראש כרמל) ע״י סקרים ויזואליים, איסוף דגימות וספירת מינים.

הנמלים החדשים - תפעול ירוק לסביבה

כבר בשלב הכנת מכרזי ההפעלה של הנמלים החדשים הטמיעה חנ"י את הידע הקיים בענף הנמלים בעולם אודות מאפייני תפעול מסופי מכולות יעילים וידידותיים לסביבה.
שיפור משמעותי צפוי בתחום הקיימות בנמל החדש, לאור התשתית המתקדמת והסטנדרטים התפעוליים שהמפעיל מתכנן ליישם בפן התפעולי, בהם:

פקידות אניות גדולות ומודרניות: הנמל החדש מתוכנן לפקידת האניות הגדולות (המשנעות עד 18,000 מכולות - TEU). אלו אניות חדישות וידידותיות לסביבה שבהדרגה דוחקות החוצה אניות קטנות ומיושנות. היתרונות- פליטת תוצרי שריפת הדלק מאניה מודרנית נמוכה יותר, וכך גם הסיכון לדליפת שמן ולתאונות ימיות. אניות גדולות מפחיתות את המספר הכולל של האניות הפוקדות את הנמל וממתינות לכניסתן, הודות ליכולת שינוע של יותר מכולות.

תשתיות חשמל-חוף: מנגשים בנמלים החדשים יבנו עם תשתית מתאימה להזנת חשמל-חוף. אניה שתהיה מותאמת לכך תחובר עם עגינתה להזנת חשמל מהחוף ותוכל להדמים מנועיה בשהייה בנמל. כתוצאה מכך תצומצם פליטת תוצרי שריפת הדלק מהאניה.

שימוש בחומרי בניה ממוחזרים: המפעיל נדרש להשתמש גם בחומרי בניה ממוחזרים, כחומר מילוי בעת ביצוע התשתיות העליונות של הנמל שבאחריותו.

ציוד לוגיסטי ידידותי לסביבה: המפעיל יפעיל מנופים בשטח האחסנה מבוססי הנעה חשמלית ולא דיזל. הודות לכך יופחתו רמות שיעור פליטת מזהמים לאוויר לגמרי ותרד רמת הרעש.

מסילות רכבת מטענים במסוף המכולות: בנמל החדש יוקם מסוף רכבת והוא יחובר מסילתית לרשת הארצית. תשתית זו תקדם שינוע מטענים ברכבת ותפחית את תנועת המשאיות לנמל.

שער מודרני לנמל ומערכת מתקדמת לניהול מסופי מכולות: יתרמו לניתוב מהיר של המובילים בשער הנמל, ייקצרו את זמני השהייה בנמל ובהתאמה יתרמו להפחת זיהום אויר.