תוכנית אב אסטרטגית

תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל 2006 - 2055
תכנית אב אסטרטגית ארוכת טווח לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל הוכנה ע"י חברת נמלי ישראל לפני כעשור, בהמשך לתכניות אב קודמות שהוכנו ע"י רשות הנמלים. התכנית מציגה מתווה לכיוונים ולאפשרויות של פיתוח נמלי הים התיכון של ישראל, ובאופן ייחודי היא מכוונת לטווח ארוך-50 שנה קדימה, ורמת הפירוט וההתייחסות מותאמת לרמה האסטרטגית, בראיית צרכי המשק והדורות הבאים. התכנית הוכנה במתווה רב שלבי וממשלת ישראל אישרה בשנת 2007 את ביצועו של השלב הראשון - הקמת מסופי מכולות חדשים במרחב נמלי חיפה ואשדוד עד לשנת 2015. עדכון תחזיות תנועת המטענים בהתאמה לתהליכים ולמגמות בכלכלה העולמית, בסחר הגלובלי ובסחר המקומי מתבצע באופן שוטף ע"י החברה והפעלתם של הנמלים החדשים תהיה בשנת 2020-2021 .
השנה השלימה החברה את מכרזי ההקמה לנמל הדרום ולנמל המפרץ . הנמלים החדשים הם בשורה לצפון הארץ ולדרומה. הם יהוו מנוע צמיחה חדש לכל האזור ויתרמו ליצירת מקומות תעסוקה רבים.
מטרותיה העיקריות של תכנית האב הינן עדכון תכניות הפיתוח הקיימות והקיבולת הנמלית בהתאם למגמות ולתחזיות הסחר (לסוגי המטענים השונים), לשינויים הדרמטיים בסל האניות ולשם הטמעת סטנדרטים מודרניים בתפעול מסופים נמליים. מטרה חשובה נוספת הינה קידום התחרות בענף הנמלים לשיפור השירות ולהתייעלות לרווחת הציבור כולו. נושא חשוב זה מקודם מאז אינטנסיבית ואף קיבל את תמיכתה של ועדת טרכטנברג , הועדה לשינוי חברתי וכלכלי, במסגרת עבודתה בתחום הורדת יוקר המחיה ונתמך גם במחקר בנק ישראל משנת 2014 .
תכנית האב כוללת את שיקולי התכנון, מיפוי צרכי המשק הישראלי, אתגרים וקונפליקטים תכנוניים במרחב, תחזיות לסוגי המטענים ותנועת המטענים בטווחי זמן שונים, מכלול ההיבטים של איכות הסביבה, התייחסות תחבורתית, פוטנציאל שינוע מטענים אזורי, חלופות תכנוניות, והמלצות למקבלי ההחלטות.
הנחות היסוד של תכנית אב הן:
  • 98% מהסחר הבינלאומי (בטונות) של ישראל עובר באמצעות נמלי הים. כלכלת ישראל תלויה בנמלי הים, ומתנהלת למעשה כ"כלכלת אי".
  • בענף הספנות העולמית מתחוללים שינויים דרמטיים- אניות גדולות שאינן יכולות לפקוד את נמלי ישראל, כבר פועלות בקווי הסחר הבינלאומיים בהיקפים הולכים וגדולים, אי פקידתן את נמלי ישראל משמעה תלות בנמלים זרים באזורנו הערוכים להן, וייקור שינוע הסחורות מהם לישראל.
  • הגידול בהיקפי הסחר הישראלי (מטעני הייצוא והייבוא) מחייב הרחבת הקיבולת הנמלית. יצויין שעל פי תחזית תנועת המטענים העדכנית של החברה תנועת המכולות השנתית בישראל, בעשור הנוכחי תגדל בקצב של 5.3% בממוצע בשנה ונדרשת הרחבת התשתיות הנמליות בהיותנו קרבים למיצוי הקיבולת הנמלית הקיימת ולנוכח העובדה שבאזורנו (נמלי הלבנט) קיים כבר חוסר איזון בין נפח הפעילות לקיבולת האפקטיבית.
  • יכולת פיתוח של תשתיות נמל הינה מצומצמת נוכח מגבלת קו חוף הים התיכון של ישראל ולכן בחינת חלופות פיתוח ואפיון עתודות המקרקעין שידרשו לצרכי סחר החוץ של ישראל, במרחב הנמלים ובסמוך לשטחים מופרים (שטחים בהם קיים כבר ריכוז תשתיות חיוניות שונות ותשתיות נמל) חיונית בראייה עתידית , סביבתית וציבורית.
מיקומה האסטרטגי של ישראל ונמליה בפתחו הימי של המזרח התיכון, אטרקטיבית לקווי הספנות המרכזיים ההולכים ומתבססים על אניות הענק. פקידתן את נמלי ישראל מבטיחה יתרונות רבים - שינוע מהיר יותר של תוצרת הייצוא הישראלי לשווקים בינלאומיים, שיפור כושר התחרות של היצואנים ובהתאמה השפעה חיובית על התעשייה הישראלית ועל מקומות העבודה במשק.
ההמלצות לגבי פיתוח תשתיות נמל נוספות מתבססות בראש ובראשונה על צרכי המשק הישראלי. הפוטנציאל של נמלי ישראל לשמש כנמלים מרכזיים למעבר מטענים בינלאומיים (טרנזיט) תלוי בשינויים הגיאופוליטיים באזורנו .
לאחר גיבוש תכנית האב קודם התהליך הסטטוטורי, התכנון המפורט של מסופי המכולות –נמל הדרום ונמל המפרץ מותאם לקפיצה הדרמטית בגודל האניות ולהחלטות מוסדות התכנון על סמך תסקירי השפעה על הסביבה שהוכנו בהתאם להנחיות המקצועיות של המשרד להגנת הסביבה. היבטי איכות הסביבה שהועלו בתכנית האב נבדקו באופן מקצועי ונרחב בתסקירי השפעה על הסביבה, מהנרחבים והמושקעים שבוצעו בישראל בהתאם להנחיות המקצועיות של המשרד להגנת הסביבה. מהם נגזרה תכנית הגנה סביבתית למהלך הקמת הפרויקט אשר תבטיח את השמירה על הסביבה הימית והחופית.
כמו כן המלצות החברה לשדרוג מערכי התחבורה האזוריים הוטמעו בתכניות משרד התחבורה המופקד על פיתוח מערכות תחבורה יבשתית.
בתחום פיתוח שימושי נמל עירוניים (עורף נמל) בהם יפעלו מרכזים לוגיסטיים מתקדמים המהווים מוקדי תעסוקה חדשים לאזור, קידמה החברה בעשור החולף את הקמת פארק נמלי ישראל באשדוד- פארק לתעשייה ולוגיסטיקה בעורף הצפוני הסמוך לנמל אשדוד ולנמל החדש שיוקם. באזור חיפה הרחיבה החברה את היקף השטחים שברשותה המיועדים לשימושי עורף נמלי (רכש שטח ב.צ.ת, שטח "אבן וסיד" ועוד), ואין בכוונתה להשקיע ברכש מקרקעין נוסף באזור בעתיד הקרוב.
 
תכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל - מסמך מסכם מקורי

ISRAEL STRATEGIC PORTS DEVELOPMENT PLAN 2006 - 2055

ISRAEL STRATEGIC PORT DEVELOPMENT PLAN [volume b - part 6]